Death of Beila Goldberg

11 September 1936 , · 24 Elul 5696

1. Condolence

   Death notice: Bila Goldberg

   Death notice · Condolence
   As printed, in Hebrew

   הרינו מביעים בזה את צערנו העמוק למות חברתנו היקרה בּילה גולדבּרג תלמידי מחלקה ה' והמחנך.

   Machine translation, parts checked by an AI assistant a

   We hereby express our deep sorrow at the death of our dear friend Bila Goldberg, may her soul rest in Eden. The pupils of Class 5 and the teacher.

   See it on the page of 11 September 1936

2. Primary announcement

   In memory of Beila Goldberg

   Death notice · Death announcement
   As printed, in Hebrew

   עם התחלת הלימודים הרינו מזכירים בצער עמוק את תלמידתנו החביבה בּיילה גולדבּרג שנעצרה מאתנו בימי החפש יהא זכרה ברוך! ההנהלה והמורים דביה"ס „יבנה".

   Machine translation a

   With the start of studies we remember with deep sorrow our dear pupil Beila Goldberg, who was taken from us during the holidays. May her memory be blessed! The management and teachers of the "Yavneh" school.

   See it on the page of 11 September 1936

3. Primary announcement

   A Monument to a Dear Soul: On the Death of Bila Goldberg

   Article
   Read the whole piece, as printed and in English

   As printed, in Hebrew

   ציון לנפש יקרה. למות בילה גולדברג נ. ע. שנת הלמודים באה, כל התלמידים שבו לבית הספר ללמודים, לעבודה משותפת ולהיים עליזים. שבו כלם לעבודת גאולת ארצנו החביבה ששונאינו מפריעים לנו בבנינה. רב התלמידים שמה שעבר למחלקה יותר גבוהה, בה ילמד למודים הדשים מענינים שלא היו ידועים לו עד עכשיו. רק הלק קטן של התלמידים לא מצא את עצמו רשום על רשימת התלמידים העוברים, שב בעצב לאו־ תה המחלקה שלמד בה אשתקד. התאספנו במחלקה ושמהנו שנפגשנו שוב בריאים ושלמים, מלאי עז וכח לעבודה. אך דבר אחד דכא את כלנו — חסרהנבינינו התל־ מידה האהובה על כלנו בילה גולדברג ז"ל המות האכזרי גזל אותה מאתנו בימי החפש ולא יכלנו אפילו לחלק לה את הכבוד האחרון — ללוותה. שקטה עזבה אותנו כשם שישבה שקטה בינינו. גלמודה מחבריה וממוריה, האהובים עליה, העבירוה למנוחתה. אף במותה רצתה להיות קרובה וכשהיתה בבריסק בבית החולים והרגישה שרגעיה ספורים הם, בקשה שיעבירוה למות בפרוז'נה, מקום שם לומדים חברי מהלקתה. נפש עדינה ושקטה נקטפה מאתנו צנועה ונחבאת אל הכלים היתה הברתנו בילה ז"ל. לעולם לא פגעה בכבוד מי שהוא ותמיד היתה מסורה לחבריה. נאמנה להוריה ומוריה היתה, לא שכחה את בית הספר החביב לה אף לרגע. על אף עניות הוריה חפצה להיות שותפה לגאולת ארצנו. בכל מפעלי קהק"ל, שהעברנו במחלקה, השתדלה בילה ז"ל למלא את חונה כראוי לבת מסורה לעמה. אך לא זכתה בילה, לראות בעיניה את אדמת קהק"ל, שהשתתפה בקניתה. את ראשה הצעיר הניזוו על שק קטן מלא אדמת ארצנו... זהו חלקה מכל עמלה. עדינותה ומסירותה של חברתנוהחביבה תשאר בקרבנו לעולם ונשתדל שגם השם בילה יהיה רשום בין שמות כל תלמידי בית ספרנו — גואלי ארצנו. תלמידי המחלקה החמישית ומחנכם מביעים את צערם העמוק למות חברתם החביבה. זכרה ברוך. המחנך.

   Machine translation a

   A monument to a dear soul.

   On the death of Bila Goldberg, may she rest in Eden.

   The school year has come; all the pupils have returned to school for studies, for common work and for a joyful life. All have returned to the work of redeeming our beloved land, whose building our enemies disturb. Most of the pupils are glad that they have moved up to a higher class, in which they will learn new subjects of interest that were unknown to them until now. Only a small part of the pupils did not find themselves listed among those promoted, and returned sadly to the same class they studied in last year. We gathered in the classroom and were glad that we met again healthy and whole, full of strength and vigour for work. But one thing depressed us all — missing from among us was the pupil beloved by all of us, Bila Goldberg, of blessed memory. Cruel death robbed her from us during the holidays, and we could not even pay her the last honour — to accompany her. Quietly she left us, just as she had sat quietly among us. Alone, without her friends and teachers whom she loved, she was carried to her rest. Even in her death she wanted to be near, and when she was in Brisk in the hospital and felt that her moments were numbered, she asked to be brought to die in Pruzhany, the place where her classmates study. A gentle and quiet soul has been plucked from us; modest and retiring was our friend Bila, of blessed memory.

   She never offended anyone's dignity and was always devoted to her friends. She was faithful to her parents and teachers and did not forget the school dear to her even for a moment. Despite her parents' poverty she wished to be a partner in the redemption of our land. In all the Keren Kayemet projects we carried out in the class, Bila of blessed memory strove to fulfil her duty as befits a daughter devoted to her people.

   But Bila was not privileged to see with her own eyes the soil of the Keren Kayemet which she had shared in purchasing. Her young head was laid upon a small sack filled with the soil of our land... That is her share of all her toil. The gentleness and devotion of our dear friend will remain among us forever, and we will strive that the name Bila too be inscribed among the names of all the pupils of our school — the redeemers of our land.

   The pupils of the fifth class and their teacher express their deep sorrow at the death of their dear friend. May her memory be blessed.

   The teacher.

   See it on the page of 11 September 1936